בתוך ה"מציאות" שמסביב נפתחה אתמול תערוכת הבוגרים שלנו בגורן.. וזה קטע ממה שאמרתי להם, קצת אחרי התודות ולפני ה "בהצלחה".. אז בהצלחה! אנחנו חיים בעולם מעוצב, בו כל מוצר ושירות, כל חפץ, תוית או אריזה, ספר, עיתון או קטלוג, עד הפרט האחרון, ללא יוצא מן הכלל, עברו פילטר של עיצוב ברמה כזו או אחרת. מקצוע העיצוב הופך רלוונטי עבור האנושות יותר מיום ליום. הקשר בין החיי היומיום שלנו לעיצוב כבר לא מצריך הסבר, דיון או שאלה. העיצוב נמצא ונוכח. תפקידנו כמעצבים, הוא להעמיק את החשיבה, להעלות את הרף, להנגיש את אותם מוצרים ושירותים ולהפוך את העולם שסביבנו לקל יותר ופשוט יותר. בזמן שעיצוב מושתת על טכנולוגיות מורכבות, תפקיד המעצב הוא לפשט, להנגיש, עד כדי להפוך טבעי, לעתים בלתי מורגש. העיצוב צריך להיות מדויק, אנושי ומתחשב. אך יחד עם זאת מעז, חקרני, מחדש, אינטיליגנטי, ורסטילי ומאוד גמיש. עיצוב פשוט מצריך עבודה חכמה ומורכבת. העבודות בתערוכת הבוגרים של גורן מוכיחות ומשקפות את ההנחה הזו. לעולם הזה הנכם נכנסים היום, בוגרי גורן לתקשורת חזותית הם אלו שבקרוב ישפיעו על חיינו. בשכל, באחריות, עם הרבה ביקורת פנימית וחיצונית ובעיקר עם אהבה גדולה וברק בעיניים. בלי שני אלו. הכל לא שווה.המציאות מוזרה הזו שבה אנו פותחים תערוכה, לבושים יפה, מחייכים ובחוץ החדשות מטרידות. היא אולי הקלישאה של החיים שלנו כאן. יש הרבה כאלו.. "המוזות השותקות או עצם קיומה של תערוכה שהיא סוג של שפיות המוכיחה שלמרות הכל יש כאן חיים.." אם בתוך המציאות הזו נמצא גם בינכם המעצבים מישהו ולו אחד שקיים בו הצורך הפנימי והרצון לקום מהכסא, מאיזור הנוחות ולצעוק, או למחות או לבקר תופעה חברתית, להעלות קמפיין חתרני שאינו מקבל את המציאות כמובנת מאליה ומשתמש בכלי שניתן לו, לעצב, למחות, או להיות שגריר נאמן בשרות רעיון בו הוא מאמין.. כשזה יקרה, אהיה בטוח שעשינו פה משהו נכון. שהמסע הזה היה כדאי.
מה קורה בבי"ס גורן