לימודים לתואר שני בפסיכולוגיה נחשבים לאחד המסלולים האקדמיים היוקרתיים והנחשקים ביותר בישראל. בכל שנה מועמדים רבים מתחרים על המקומות המוגבלים שנפתחים בתכניות הלימודים לתואר שני עם התמחות בפסיכולוגיה קלינית. עם זאת, המסלול הקליני איננו המסלול היחיד שיכול להוביל אתכם לקריירה טיפולית מצליחה בתחום. אם אתם בוגרי תואר ראשון בפסיכולוגיה שמתחבטים בשאלה "מה הלאה?", וגם אם עדיין לא התחלתם ללמוד ואתם מתעניינים במדע המרתק הזה, כדאי שתכירו את מסלול הלימודים לתואר שני בפסיכולוגיה חינוכית.
הפסיכולוג החינוכי כמטפל
הפסיכולוגים החינוכיים, בוגרי תואר מוסמך (M.A) או דוקטור, רשאים לעסוק בטיפול בילדים ונוער ורשומים בפנקס הפסיכולוגים של משרד הבריאות. ההבדל בינם לבין פסיכולוגים קליניים הוא שפסיכולוגים חינוכיים מתמקדים בטיפול בילדים ובהוריהם, במסגרת מערכת החינוך ומחוצה לה. במהלך ההכשרה שלהם, הסטודנטים לתואר שני בפסיכולוגיה חינוכית רוכשים מגוון כלים לאבחון ולהערכה וטכניקות טיפוליות ולומדים לעבוד בשיתוף פעולה עם הצוותים במוסדות החינוך.
בתום הלימודים, הבוגרים יכולים להתחיל מיד את ההתמחות שלהם ולהתקבל לעבודה בשירות הפסיכולוגי החינוכי באחת הרשויות המקומיות ברחבי הארץ. הביקוש לפסיכולוגים חינוכיים גבוה ומשרד החינוך לא תמיד מצליח לאייש את התקנים ברשויות המקומיות.
לאחר שהם צוברים ניסיון בעבודה תחת פיקוח והדרכה בבתי ספר ובגני ילדים, הפסיכולוגים החינוכיים יכולים לעבוד גם בקליניקה פרטית, באבחון ובטיפול בילדים ובבני נוער ובהנחיית הורים.
תפיסה מערכתית ששמה את הילד במרכז
תקופת הילדות וגיל ההתבגרות הם שלבי החיים המזוהים יותר מכל עם גדילה והתפתחות, אך הם אינם חפים ממצוקות, שיכולות לנבוע ממקורות שונים. התערבות הפסיכולוג החינוכי עשויה להקל מאוד על הילד, שאחרת אולי היה "סוחב" במשך שנים בעיה לא מאובחנת.
ד"ר אלקלעי מדגישה שחינוך ולמידה הם רק חלק מהתחומים שבהם עוסק הפסיכולוג החינוכי. "אנחנו פוגשים את הילדים במוסדות החינוך, ולכן המצוקות שלהם יכולות לבוא לידי ביטוי באופנים שקשורים ללמידה", היא אומרת. "יכול להיות שהילד סובל מקשיי למידה – הוא מתוסכל משום שהוא לא מצליח לקרוא או לפתור תרגילים בחשבון – ואז נעניק לו את הסיוע המתאים. עם זאת, המצוקות של הילדים יכולות להיות קשורות גם לתהליכים אישיים, בין-אישיים או משפחתיים, כמו גירושים שההורים עוברים או אובדן במשפחה, ולקשיים נפשיים אחרים".
לדברי אלקלעי, הפסיכולוג שמגיע לבית הספר יתקשה לעתים לצפות מראש את המגוון הרחב של המקרים שבהם ייתקל. "מפנים אלינו ילדים עם מגוון של בעיות. איננו יודעים בדיוק מהי הבעיה לפני שאנחנו מתחילים לחקור ולבדוק. לפעמים הדבר מצריך שיחה עם הילד, או שיחה עם כל המשפחה, או תצפית בכיתה. בתהליך האבחוני אנחנו מבררים מהו מקור הבעיה; אנחנו יכולים לגלות הפרעת קשב ואז נפנה את הילד לטיפול אצל נוירולוג; אם נגלה שלילד יש לקויות למידה נפנה אותו להוראה מתקנת, אם הבעיה היא בתקשורת נפנה אותו למרכז להתפתחות הילד, ואם איתרנו בעיה רגשית נפנה את הילד לטיפול של פסיכולוג חינוכי או פסיכולוג קליני".
חישבו על נער שעבר טראומה והוא מסתגר בתוך עצמו או על ילדה שמתקשה בלימודים, או ילד עם הפרעת התנהגות – קשה להגזים בחשיבות שיש לבעל מקצוע שיודע לשים את האצבע על הבעיה ועוזר להם להתמודד עמה בשלבים מוקדמים ככל האפשר.
"התפקיד שלנו הוא לתמוך ברווחה הנפשית של הילד", מסבירה ד"ר שרית אלקלעי, פסיכולוגית חינוכית והיועצת לענייני סטודנטים בתכנית ה-M.A. בפסיכולוגיה חינוכית באקדמית עמק יזרעאל. "הילד הוא כמובן המוקד, אבל התפיסה שלנו היא תפיסה מערכתית. אנחנו מסתכלים על כל מי שמקיף את הילד ומנסים לעבוד עם כולם כדי לעזור לו. כלומר, אני לא רק אשלח את הילד לטיפול, אלא אדריך את ההורים שלו, או אעשה תצפית בכיתה כדי שאוכל לעזור למורה שלו לסייע לו".