אחד על אחד עם פרופ' שמעון רובין, פסיכולוג קליני, ראש המעבדה הבין־לאומית לחקר אובדן, שכול וחוסן נפשיבאוניברסיטת חיפה ופרופ׳ לפסיכולוגיה במכללה האקדמית עמק יזרעאל
הפרעת אבל מתמשך
צער, געגועים, אולי אשמה ואפילו כעס, בלבול ופחד, תיאבון ירוד וקשיי שינה, כל אלו הן תגובות טבעיות שמתרחשות לאחר אובדן של אדם קרוב, אך מתי הדבר הופך להפרעה? כמה זמן אפשר
לשאת בתחושות הקשות מבלי שתידרש התערבות מקצועית?
"צריך להבדיל בין אבל שנמשך ומלווה אנשים לאורך כל חייהם, שקיים בעצם בכל התרבויות בעולם וכולל את הצער לצד היכולת להיזכר בנפטר ולהתגעגע, לבין תת־קבוצה שבה נכון לדבר על הפרעה באבל המתמשך שלהם, אומר פרופ׳ שמשון רובין, פסיכולוג קליני וראש המעבדה הבין־לאומית לחקר אובדן, שכול וחוסן נפשי באוניברסיטת חיפה. הפרעת אבל מתמשך
(pgd או Prolonged Grief Disorder) מתאפיינת בגעגועים למנוח והתעסקות מתמשכת במחשבות ובזיכרונות עליו, מלווה בכאב רגשי עז ובפגיעה תפקודית מסיבית בתחומי החיים, ובתנאי
שאלו נמשכים במשך זמן לא טיפוסי שחורג מהנורמות, לפחות שישה חודשים לפי ה ICD ושנה לפי ה – DSM.
"בהפרעת אבל מתמשך הגעגוע הוא בלתי נסבל, קיימת ערגה לפגוש שוב את המנוח, ואין רגע ביום שהוא משוחרר מהסבל הזה ,זה משתלט על האדם. אלו אנשים שמתקשים לקום ולצאת לעבודה, שבריאותם נפגעה, שמתקשים להשקיע בעצמם ובמשפחותיהם, שהעצבות והריקנות משתלטים עליהם ושמאבדים אפשרות לזהות משמעות בחייהם – והכול ברמות גבוהות מאוד. כשההתנהגויות הללו נמשכות חודשים על גבי חודשים, אלו דברים שיכולים להצביע על המצריכה pgd התערבות הפרעת מקצועית".
יש מי שנמצא בסיכון גבוה יותר להפרעת אבל מתמשך?
"האוכלוסיות שמועדות לפתח יותר PGD הם קודם כול הורים לילדים כמעט בכל גיל. במחקר שערכנו מצאנו ש־ 5% מהמבוגרים שאיבדו הורה חוו קושי בעיבוד האבל ובתקיעות, בין שזה נמצא
תחת ההגדרה של PGD או לא, לעומת 10% ממי שאיבד בן או בת זוג ו־ 25% מהורים שאיבדו ילדים.
בנוסף, קשרים של תלות, למשל ילדים צעירים התלויים בהורים או בני זוג שהיו ביניהם יחסי תלות, נמצאים בסיכון גבוה יותר לקשיים בהתמודדות עם האבל שלהם. סיכון להתפתחות PGD קיים גם בקרב אנשים שהיו מסוכסכים או בקשר בעייתי עם הנפטר, למשל זוגות בשלבים שונים של פרידה, אנשים שעברו התעללות על ידי המנוח וכיוצא באלה".
התפתחות PGD יכולה להיות קשורה לנסיבות המוות?
"ללא ספק. למשל, אובדנים שיש בהם אלימות, מוות כתוצאה מרצח , התאבדות, מלחמה או אסונות טבע, כשאדם מוצף במחשבות על איך אנשים נרצחו, כמה סבלו או דווקא במאמץ לא לחשוב על אותן תמונות קשות, זה עשוי לשבש את האפשרות להתאבל ולשחזר את הזיכרון על הקשר עם הנפטר, ובתוך כך את היכולת לתפקד ולבצע את המשימות הנוספות בחיים. מקרים שפגשנו לצערנו הרבה בשנה האחרונה היא כשלמשפחות לא הייתה גופה להתאבל עליה, וכשאי אפשר להביא את המת לקבורה ולשבת שבעה ולדעת שלפחות השתתפנו בהבאת הקרוב או האהוב שלנו למנוחת עולמים, דבר המשבש את היכולת להתאבל".
איך נכון לטפל בהפרעה?
"קודם חשוב להדגיש כי גם כשהאבל לא נופל להגדרה הפורמלית ולא נמשך 12 חודשים או שישה, זה לא אומר שהאנשים האלו לא סובלים ולא זקוקים לעזרה והתערבות מכל מיני סוגים. הרבה מהטיפולים שהתפתחו ספציפית עבור הפרעת אבל מתמשך מתמקדים ביכולת לסייע לאנשים להתמודד עם עוצמת הגעגועים והמחשבות על הנפטר.
לרוב PGD לא תבוא לבד, אלא נראה תחלואה נלווית של הפרעת דחק פוסט טראומטית (ptsd) או דיכאון מז'ורי, ולפעמים שניהם או אפילו שלושתם ביחד.
כשיש חפיפה למשל עם PTSD כשנסיבות המוות יכולות להיות מציפות מאוד, חשוב לכוון גם לקשיים באבל וגם להפרעה של PTSD בתחום של האבל, המטרה היא להחזיר לאנשים את היכולת להיזכר במי שמת בצורה שהיא מיטיבה איתם ומחזקת אותם ולא מפרקת אותם, שיוכלו להתקרב שוב לקשר עם המנוח מבלי שההיזכרות בכניסה למוות תשבש להם את האפשרות להתנחם באהבה שהייתה ולהישאר לאורך כל חייהם עם האהבה שאיננה פיזית".
לפרטים נוספים אודות תארי פסיכולוגיה במכללה לרבות
תואר שני בפסיכולוגיה חינוכית, מוזמנים ליצור קשר עמנו.